החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

החברה העירונית ראשל"צ לתרבות, ספורט ונופש בע"מ
חיפוש חוגים
דלג על חיפוש חוגים
הרשמה בקליק ראשון
חיפוש חוגים
לוח אירועים
דלג על לוח אירועים
לוח אירועים

פתיחת תערוכות בקירות אמן בעירייה

הגדל

פתיחה 6/1/15 נעילה 5/3/15

בשבוע שעבר נפתחו בקירות אמן בעירייה תערוכות ציור חדשות של אמני העיר. בתערוכות ניכר חיפוש אחר היופי: בסביבתנו, בדמיוננו,  או בעברנו.

אתי פ.בשביץ, אמנית ותיקה ופעילה בעיר, מציגה את התערוכה 'דרך עולם' המוקדשת לדודה, פרופסור ש"י פנואלי(1965 – 1904)שעמד בראש החוג הראשון לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. החיבור של אתי לדודה היה עמוק כבר בילדותה. היא מתארת אדם רגיש, רוחני, וסקרן, שחקר בצורה מדעית את כל הכתבים האפשריים בעברית. "אני זוכרת את השקט שלו עם העיניים הבורקות והרואות לתוכך פנימה,הוא ראה הכול, ידע ועזר, בלי להרבות בדיבורים. אני שמחה שניתנת לי ההזדמנות לקרוא ולפשפש בכתביו הרבים , ללמוד ולהשתאות שוב מחוכמתו הרבה ורגישותו של שמואל ישעיהו פנואלי, אחיו הבכור של אבי."

בעבודתה של אתי מופיעים נופיו של עמק יזרעאל כרקע לציטוטים מכתביו של דודה, וכן פורטרט
מלא רגש של דמות הדוד הנערץ. המילים שלו מביעות את דרכו הייחודיתשל ש"י פנואלי להביט על היופי שביצירה. על יכולתו הרגישה לנסח ולדייק במילים את דרך העולם שלו.

רוזלין מולכו מציגה תערוכת ציורי שמן על בד בשם, אורבני לירי,היא מביטה אל הנופים האורבנים הסובבים אותנו בחיי היום יום המודרניים ומוצאת בהם פיוטיות ויופי. אין לה צורך בהתרפקות על נופיו של הטבע הפסטורלי, היא מוצאת את היופי הנשגב גם מחוץ לחלונה.

מתוך הצבעוניות, האנרגיות והקומפוזיציות של העיר, יוצרת רוזלין קתדראלה מודרנית הלוכדת את רוח התקופה. רוזלין מביעה בציוריה אמת על החיים של כולנו, המוקפים בבניינים גבוהים, מדרכות, ערפיח ופנסי מכוניות, אך יש בהם יופי ורוח גם בתוך העיר הסואנת. היא מביטה קדימה וסביבה ללא טיפת נוסטלגיה, מנסה לראות מחוץ לקופסא, לראות רחוק. עבור רוזלין, הקדושה נמצאת ברגעים הדקים, הפרטיים, בהם האדם נחשף ליופי, רגעים של השראה, רגעים בהם הראיה מצטללת ורעשי הסביבה הופכים לדממה דקה.

שיפרה גרינפלד מציגה בתערוכה, נשימה עמוקה, גוף מעוות, שבור, מקומט. את ההשראה לציוריה קיבלה מצילומי חופשה משפחתית ,כאשר צורת השתברותו של הגוף במים משכה את תשומת ליבה. הגוף השרוי במים נדמה כחתוך, נמס, מעוות. לעיתים משתמשת שיפרה בנקודת מבט יוצאת דופן, מתוך המים החוצה,נקודת מבט חריגה זו קוטעת את הגוף, כל מה שאינו רלוונטי לאמירתה נחתך החוצה מהציור.

העולם המשתקף בציוריה של שיפרה אפל, סוער, מסוכן ומפתה. ישנה תחושה של משהו האורב במעמקים. כמו סירנות המפתות בשירתן את הימאים אל מותם בטביעה, הדמויות נמצאות במרכזה של המערבולת והן נמשכות פנימה לעומקה. המים בציוריה אינם רכים ומלטפים, הם יוצרים פרגמנטציה השוברת את שלמותם החלקלקה של העור והאור. הציורים של שיפרה לוקחים אותנו לרגע הכניעה של החיים למים. כמו אופליה הצפה בנהר, המים מפרקים את הדמות עד שהיא הופכת לאחדות אחת עם הסובב אותה. ציור, אומרת שיפרה, הוא כמו בועה פרטית, מקום של אינטימיות, המים גם הם מקום רחמי, מבודד מן העולם, מקום לנשום בו.

ישראל קליינמן מציג את התערוכה, מחוות של יופי, לישראל יש ידיים טובות. בידיו הטובות החל לצייר לפני כשמונה שנים, ידיו הטובות נתנו לו את האפשרות להתחיל חיים חדשים עם הגיעו לארגנטינה בגיל 19, ניצול בודד מכל משפחתו.

ציוריו פיגורטיביים, נאיביים, מלאי צבע ושלווה. נדמה כאילו בוחר ישראל לדבוק ביופי ובשקט לאחר המראות הזוועתיים שראה בשנות חייו המוקדמות. ישראל מצייר מחוות לציירים האהובים עליו, מיצר גרסה משלו לציוריהם הנבחרים. העבודה היא מתוך ציור קיים אך היא עוברת תרגום ועיבוד תחת ידיו של ישראל שהופכו לשלו. הבחירה של ישראל ביופי מעידה על הבחירה שלו בחיים, על ראיית העולם האופטימית למרות כל הזוועה, על היכולת העצומה של רוח האדם להתגבר ולשמור על צלם אנוש ועל יכולת היצירה האנושית לרפא את פצעי הנפש.

אוצרת התערוכות קרן ויסהוז

 

 

הצטרפו אלינו ברשתות החברתיות
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד