ב 2 בנובמבר תפתח בקירות אמן בגלריות בניין העירייה תערוכה לציון יום העלייה. 

התערוכה היא חלק מאירועי  חודש העלייה  בעיר. האירוע בתמיכת אגף הקליטה לשילוב עולים של העיר. בארבעת קירות האמן יציגו אמנים תושבי העיר שהם גם עולים חדשים.  בקירות 1-3 יציגו  אמנים החברים ב"פורום אמני ראשון לציון" 

ובקומה 4 מציגה ילנה גרנד, גם כן עולה חדשה תושבת העיר. 

"פורום אמני ראשון לציון" היא קבוצת אמנים בני העיר, עולים חדשים דוברי רוסית, אשר התגבשה לפני כחמש שנים. "הפורום" החל את דרכו לאחר שהאמנים נפגשו בקורס לקידום אמנים של משרד הקליטה בראשון לציון. מאז נפגשו בקורס ועד היום - הם יחד, תומכים אחד בשני בעשייתם האומנותית, יוצרים פרויקטים משותפים ומציגים יחדיו. חברי "הפורום" יעידו כי מטרתו העיקרית היא ליצור רשת תמיכה עם  קשיי העלייה והחיים בארץ חדשה. "הפורום" נועד לתת במה למי שאינו מכיר את העשייה האומנותית בארץ, או אינו יכול לאפשר לעצמו את החשיפה מסיבות כלכליות.  המפגש עם עבודותיהם הוא עדות למסע חייהם. ביצירות ניתן לראות את תחומי העניין, האהבות, הזיכרונות ושילוב התרבויות הנמצא בכל אחד מהם.  בתערוכה מציגים את יצירותיהם שמונה אמנים חברי הקבוצה. 

‏אלכסנדר נולד באוקראינה בשנת 1958. בדצמבר 1991 כשהוא בן 36 עלה לישראל. לאחר עלייתו לארץ עבד כצייר עצמאי לצד עבודתו כשכיר במקומות שונים, בניהם כצייר בלונה פארק בתל אביב. את ציוריו הוא יוצר בטכניקה מיוחדת שלמד מצייר אמריקאי: הציור נעשה על גבי נייר אורז בכמה שכבות של צבעי אקריליק ולבסוף מריחה של שכבת לכה. את דף האורז הוא מדביק בסיום בעבודה על גבי בד. נושאי הציור שלו לקוחים מעולמות התוכן האהובים עליו, ולאחרונה בעיקרם יודאיקה וחתולים. 

נטליה נולדה ב -1959 בעיר סמיפלטינסק שבקזחסטן. ב 1995 עלתה לישראל עם משפחתה. בארץ החלה את הקריירה שלה כציירת מקצועית. בישראל ראתה לראשונה את הים, והוא הפך להשראה העיקרית בסדרת המפרשיות שלה. ציוריה מלאים אור וצבעים בוהקים ושמחים. היא נגשת אל הבד ללא תכנון מראש או רישום. מניחה את הצבעים ולאחר מכן מוסיפה אלמנטים גראפיים כדי להעניק לציור פרטים נוספים. 

אולגה עלתה מאוקראינה לפני 20 שנה. מאז שעלתה היא עובדת לפרנסתה כתופרת בסלון כלות. אחר שעלתה לארץ למדה קורס ציור במהלכו הכירה את שיטת הציור או ההדפס המכונה "מונוטייפ", שיטה בה מניחים כתמי צבע באופן חופשי על גבי הנייר, ולאחר שהצבע מתייבש מחלצים מתוך הכתמים את הדימויים. ציוריה מלאים בפרטים, ההתבוננות בהם היא כמו יציאה לטיול בתוך עולם קסום מלא פנטזיה ודמיון. ככל שמביטים בהם יותר מתגלים עוד ועוד סודות ופרטים.  

נולד באזרבייג'ן, שם למד במשך שנתיים במכללה לאמנות. בשנת 1995, בגיל 24 עלה לישראל ובכדי להעמיק את לימודי האמנות פנה ללמוד אמנות ב"מכון אבני". הלימודים באזרבייג'ן השפיעו עליו מאוד. המורים היו תוצר המהפכה החברתית ולכן הדגש באמנותם היה חברתי. הם שלימדו אותו לצייר את העולם דרך משקפת חברתית, וכך הוא עושה עד היום.  ציוריו הם בבחינת מיקרוקוסמוס של ישראל: כוח היתוך. הצבעים השמחים והסגנון שייכים לעולמו הקודם אך הנושאים שייכים לכאן ולעכשיו. 

סשה נולדה ברוסיה בעיר מיאס שבהרי אורל. אזור הנחשב אוטונומיה יהודית שם גדלה עד גיל שש. ואז עברה לעיר צ'יטה  שבסיביר. בגיל 19 עלתה לישראל.  עם הגעתה לישראל ומכיוון שלא ידעה את השפה העברית, פנתה ללמוד אמנות ב"מכון אבני". ציוריה עוסקים בעיקר בנושאים חברתיים. היא מציירת את החיים בישראל דרך התבוננות באנשים החיים כאן. הדמויות בציוריה מטופלות בחמלה וברגישות. בעבודותיה היא מציגה את אלו החיים לצדינו, ובכך מציבה בפנינו מראה המשקפת אותנו כחברה.  

נולדה באוקראינה ועלתה לישראל בשנת 1999 בגיל 44. לאחר שעלתה לארץ החלה לבעור בה חדוות היצירה. "אנחנו גדלנו במקום אפור ופה יש שמש ואור וצבעים" בישראל ולראשונה מאז סיום לימודיה, היא ציירה במשך שנתיים רצוף. כדי להתפרנס החלה ללמד בביתה חוגי ציור לילדים, ומאז ועד היום היא מלמדת ציור במסגרות שונות לגילאים שונים. עיקר הטכניקה בציוריה הוא ציור  שמן על בד. לדבריה לציור השמן יש עומק וכתמי צבע חזקים, וצבע זה מה שמניעה אותה . "כאשר אני רואה צבע אחד אני כבר מדמיינת את התמונה כולה" 

אירינה עלתה לישראל רק לפני שלושה חודשים. היא נולדה במוסקבה. במוסקבה עבדה לפרנסתה בעבודות שונות: מעצבת גראפית, ארט דירקטור, הפקות של הטלוויזיה הרוסית, קמפיינים של ממשלת מוסקבה ועוד, אך לצד כל זה ובשילוב - תמיד היה ציור. היא מציירת בטכניקות שונות ובחומרים שונים והציגה בגלריות שונות בעולם. בציוריה היא אוהבת להתמקד בסביבה בה היא חיה ובטבע עירוני. 

לודה עלתה לישראל בשנת 1991 מטורקמניסטן שעל יד הים הכספי, על גבול אירן. לאחר שעלתה לארץ עבדה מעט באיור ספרים ועיצוב קטלוגים אך היא מתפרנסת בעיקר מעיצוב ותפירה של שמלות. הציור עבורה הוא מקום של שקט והתרגעות, היא נהנת לצייר בחוץ, ולהתייחס אל המקום שבו היא חיה. ציוריה מלאים בערגה ואור והם מתארים את הצד היפה של החוץ, של הרחוב.  בתערוכה היא מציגה ציורי אקוורל על נייר המתארים  מקומות שונים בעיר ראשון לציון בה היא מתגוררת כבר עשרים ושתיים שנה.

ילנה נולדה באוזבקיסטן, בבגרותה עברה למוסקבה, ולישראל עלתה בגיל 30 בשנת 1999. לאחר שהגיעה ארצה "עבדה בכל מה שהיה ניתן" בכדי שתוכל לפרנס את שלושת ילדיה. במקביל וככול שהילדים גדלו למדה קורסים שונים של לימודי אמנות ואף הייתה תלמידתו של פרביז ווסוק, צייר איראני תושב העיר. 

המתבונן בתערוכת הציורים של ילנה יכול לחשוב כי אין מדובר בצייר אחד, אלא בקבוצה של אמנים המציגים יחד. זאת כיוון שילנה אוהבת להתנסות בחומרים שונים ובטכניקות שונות של ציור". גם הנושאים בהם היא עוסקת מגוונים ושונים. המשותף לכל ציוריה הוא הרגש והזיכרון. ציוריה כולם הם פרי דמיונה והם נושאים איתם זיכרונות. זיכרונות ילדות, המקום בו גדלה ובו עדיין מתגוררת משפחתה, זיכרונות של רגש, צליל וצבע מאירועים ומקומות שחוותה בחייה.

בשלוש השנים האחרונות הקימה ילנה בעיר, יחד עם שותפה, מרכז אמנים ללימודי אמנות קלאסית. במרכז חוגים וסדנאות אמנות בתחומים שונים לגילאים השונים.