החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

החברה העירונית ראשל"צ לתרבות, ספורט ונופש בע"מ
חיפוש חוגים
דלג על חיפוש חוגים
הרשמה בקליק ראשון
לנוחיותך, ניתן לחפש את המסגרת המבוקשת על פי שם הצהרון / שם הגן / שם בית הספר / חוג
לוח אירועים
דלג על לוח אירועים
לוח אירועים
צו פינוי

 

דיאלוגים שנונים, דיבור עכשווי, זרימה מהירה, מתח והומות מאפיינים את המחזה "צו פינוי" שמתמקד בשתי בעיות מרכזיות בחברה: האחת מצביעה על הפערים שבין אוכלוסייה מבוססת מול אוכלוסייה החיה במצוקה כלכלית; האחרת מעלה עולם חדש, עולם ההי-טק והעתיק, מול עולם ישן הולך ונעלם המיוצג על ידי מפעל "חרסית" ש"אין מקום כיום למפעלים כאלה בארץ", ו"בעסקים אין מקום לסנטימנטים". אכן הבעיה של "ישן מפני חדש תוציאו" בעיה אוניברסאלית בעולם שהולך ומשתנה.

הפרוייקט "מחוייבות אישית" הוא נושא, שעל גבו מוטענות בעיות אלה. "מחויבות אישית" מעלה בלב הצופה בדרך מרתקת את המודעות להוויה זו ומצליחה ליצור הבנה ואמפטיה כלפי שני רובדי החברה הנ"ל, אבל כמובן, ובפרט, כלפי הרובד החברתי החלש, המתמודד עם קשיי היומיום.

שתי משפחות מייצגות את שני צידי המתרס החברתי: משפחתה של נטע מייצגת את הרובד החברתי המבוסס, השבע, אבל גם היוזם, ומהשמש זרז אל הקידמה והעתיד. ואילו משפחת שקדי מייצגת את הרובד החברתי, הנאבק את מאבק הקיום והפרנסה, והמגלה נאמנות כלפי ערכים ודבקות בשורשים, שאי ההשלמה עם עזיבת המקום בו נולדו וחיו – מסמל זאת.

 

כשהוטלה על נטע משימת "המחויבות האישית" היא גילתה שמץ התנשאות, ריחוק, סקפטיות ואדישות, אך ככל שנטע התקרבה למשפחת שקדי, ונחשפו בפניה חוכמתו ועומק ידיעותיו של אור, הנער הנכה; ויחסי הנאמנות, האחווה, החום והאהבה שבין או, ברק והאם = כך הלכה היא, צעד אחר צעד ושינתה עמדות.

עם הגילוי גברו בה ההבנה ביחס לקשיים של משפחת שקדי, וחיבה הולכת ורבה כלפי המשפחה. במקום ההתנשאות והריחוק שאפיינו אותה ואת חבריה, נעשתה שותפה וחלק ממשפחה זו, שאיום "צו פינוי" מרחף מעל ראשה. נטע נעשית בת לוויה נאמנה לאור, המרותק לכסא גלגלים, בסיוריהם המשותפים במוזיאונים ובאתרי תרבות אחרים. היא מאבדת עניין בחבריה מן העבר הקרוב, ובבילוייהם ומביטה בזווית שונה על חבריה אוהבי החיים.

כבר מתחילת ההצגה נחשפים ומודגשים הניגודים והשוני במערכות היחסים בשתי המשפחות בהן מדובר: בשעה שהמחזה מציג נוכחות חמה ובולטת של האם שקדי, שטורחת עם שובה מהעבודה, לבשל מרק ולאפות עוגה מעשה ידיה. לעומת אמה של נטע שהקריירה בראש מעיניה, אינה נוכחת כלל על הבמה, היא ברקע בלבד, קולה נשמע באמצעות המשיבות שנותן הוראות לבת "לחמם את האוכל", מברכת אותה ליום הולדתה ומציעה את העוגה שבמקרר, קנויה כמובן.

כשנטע מגיעה הביתה אימה העייפה כבר ישנה. משתמעת כאן ביקורת ונקבעת על מערכות יחסים, שאומנם מעניקות ובשפע, אבל אלמנט החמימות לוקה בחסר. משפחת שקדי מסמלת את מאבק ההיאחזות בעבר, אבל ההווה, שמשנה פניו למרות רצונם, של מי שנאחזים בעבר – הופך משכונה דלה שנהרסת כדי לבנות שכונת יוקרה. הבנייה החדישה, עולם ההי-טק והמחר הצועד לעתיד מבטיח יותר, מיוצג ע"י אביה של נטע. התוצאה הבלתי נמנעת ושלא בהכרח הגרועה – היא שבמאבק זה מנצחת הקידמה.

זהו כורח המציאות. המחזאי מצביע על כך שהעולם חייב להתקדם, אבל בהושטת יד של החזקים לחלשים, ופרויקט "מחויבות אישית" כמו מורה על הדרך, האב שקדי, שעמד בראש המאבק כנגד סגירת מפעל "חרסית", חייב למות, מותו מסמל מותה של תקופה, מותה של תפיסת עולם בעולם דינאמי מתחדש ומשתנה אפילו בני משפחת שקדי, מגיעים למסקנה שיש "להחליף" את המסגרת הישנה של תמונת האב, המסגרת הזו מתפרקת ויש לבנות חדשה תחתיה.

ההתעלמות של ברק מעידה על מצב של חשבון נפש ועל תהליך ההתבגרות שהוא חייב לעבור בעצמו ועם עצמו. ואכן כששב הביתה כבר הסכים עם העולם המשנה פניו. תהליכי השתנות והתבגרות חלים גם על נטע, אור וברק ואפילו אבא של נטע "מתבגר" בשעה שהבין שעליו להתפשר. הם מצליחים להוציא עצמם מן העולמות בהם היו נטועים, ולהיפתח לצורת חשיבה אחרת וזווית ראיה שונה ומורחבת.

הפרויקט "מחויבות אישית" תורם ליכולת להתבגר בהבנה חדשה, מאפשר האזנה טובה יותר בין בני האדם השונים, מפתח יכולת ואמפטיה. הטבעת הניתנת לנטע, כמו טבעת המסמלת קשר מחייב, באה להעיד ולסמל את ההתקרבות של "צפוניים" ו"דרומיים" – האם תהליכי ההתבגרות הם אינדיקציה לתהליכי התבגרות בחברה הישראלית? "המחויבות האישית" תרמה רבות להרמת המוראל של אור ומשפחתו, ושינוי דרמטי חיובי בדמותה של נטע.

פרוייקט זה, המחנך להכרה בחשיבות מתן תרומה לחברה והגשת עזרה למי שנזקקים לכך: נכים, חולים, המתחבטים בקשיי למידה ואחרים – מביא הקלה לנזקקים מצד אחד וסיפוק, הנאה והתעלות נפשית – לנותנים מן הצד האחר.

 

שאלות לדיון

 

אנו מציעים שאלות לדיון בכיתה בעקבות צפייה במחזה "צו פינוי". המחזה נוגע בבעיות שונות שחשוב לעסוק בהן, ללבן אותן ולהעמיק את המסרים העולים במחזה. המחנך/ת תבחר/י באותן שאלות הנראות לו/לה.

אפשר כמובן לעסוק בכך גם בדרך של עבודה בקבוצות ואז הדיווח נוגע במבחר גדול יותר של שאלות ונשמעות דעות מגוונות.

 

אילו היבטים חיוביים שי בפרויקט "מחויבות אישית".

הצביעו על דרכי ההתנהגות של מי שעוסקים ב"מחויבות אישית" כך שזו תעשה ברגישות ראויה ותעורר הדים חיוביים מן המקבלים.

העלו אפשרויות של תגובות אפשריות שונות ממקבלי העזרה.

מהי התרומה הגדולה שהמתנדב/ הנותן נהנה ממנה?

מהם התחומים בהם ניתן לעזור באמצעות "מחויבות אישית"?

באילו דרכים שונות ומגוונות אפשר לנקוט ע מנת לצמצם פערים חברתיים?

אלו שינויים יכולים להתחולל במטופלים ע"י "מחויבות אישית"?

אילו היבטים חיוביים ו/או שליליים יש בהריסת שכונות ישנות והקמת חדשות במקומן, האם ברק צדק או לא צדק במאבקו?

איך אפשר לפצות אנשים מבחינה חומרית, רגשית ונפשית כאשר הם נאלצים לעזוב את המקום בו נולדו, חיו וקשורים בנפשם לביתם?

האם תהליכי השתנות בהשקפת עולם הם דברים חיוביים או שליליים? ובאילו תנאים?

האם תהליך ההשתנות שעברה נטע הוא חיובי?שלילי? פרט במה.

גם משפחת שקדי עברה תהליכי התבגרות והשתנות. מי הקדים את מי בתהליך זה? מה ההסבר לתהליך עצמו? מה ההסבר לגבי מי שהקדים לשנות עמדה?

אלו מסרים אנושיים וחברתיים עולים מן המחזה "צו פינוי"?

האם מעשי האלימות של ברק עומדים בקנה אחד עם הצהרותיו? האם דרכו נראית לכם? מהן האלטרנטיבות?

מה קרה לכם הצופים בעקבות הצפייה במחזה "צו פינוי"? מה הרגשתם? מה סיקרן? קומם? עורר אהדה? מה השתנה?

 

הצטרפו אלינו ברשתות החברתיות
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד