החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

החברה העירונית - הרשות לספורט נותנת מענה ומתאימה עצמה לצרכים של האוכלוסייה על גווניה באזורים השונים של העיר. צרכים אלו משתנים בהתאם לשינויים בעיר, כלכליים-חברתיים ומאפייני צריכה של שירותים: בניה ופיתוח של שכונות חדשות, גידול אוכלוסיה שינויים בשכונות ותיקות, שינויים דמוגרפים וחברתיים, כלכליים של האוכלוסייה ועוד.

מיקום ורמות השירותים הם הגורמים העיקריים המשפיעים על הצלחתם והשגת מטרותיהם. עיריית ראשל"צ - החברה העירונית מנהלת את השירותים והיא קובעת במשותף את מטרותיה לטווח קצר, בינוני וארוך ודרך הפעלת המערכת תוך התחשבות באילוצים כלל עירוניים: זמינות קרקע ואילוצים כלכליים אחרים.

חשיבות עיסוק בספורט ועידודו תוך מתן תנאי עבודה נוחים לספורט עממי ותחרותי:
בחברה המודרנית ישנה מגמה של גידול בעיסוק בספורט במקביל לגידול בביקוש, קיימת התפתחות של ענפי ספורט חדשים, מגמות אלו קיימות בעולם כולו וגם בישראל.
בעקבות קיצור שבוע עבודה, יגדל נפח הפעילות בעתיד.

אוכלוסייתה של ראשל"צ צעירה מאוד 70% מתושבי העיר מתחת לגיל 40, גורם המגביר את הביקוש לפעילות וספורט, תוכנית הפריסה אמורה לתת מענה להתפתחויות אלו.

בבואנו לתכנן פריסת מתקנים עלינו להבחין בין שני סוגי פעילות עיקריים:

ספורט קהילתי - עממי:
אנו מצפים להשתתפות מרבית של תושבי העיר תוך מתן פתרונות עם מתקנים רגילים הקרובים מרחק הליכה הבית ומתקנים ייחודים יותר המרוחקים יותר מן הבית.

בספורט הקהילתי מושם דגש קטן יותר על איכות ותקניות המתקנים ודגש גדול יותר בהנאה ובילוי והשתתפות משפחתית.

נוער וחשיבות העיסוק בספורט:
בנוסף לחינוכם של אלפי בני נוער (המהווים את עתודה הבסיס האנושי של ראשון- לציון), לערכים של עבודה מאומצת, הישגיות ומצוינות, אחריות וכבוד הדדי בולטת העובדה, כי הפעילות הספורטיבית במסגרת השונות מרחיקה את הנוער מהרחובות ובעיקר מהסמים.

בני נוער שעוסקים בספורט ירחקו מסמים. בהמשך השנים הארוכות, שבהן אנו פעילים בספורט המקומי לא נתקלנו בבעיות של שימוש בסמים בין הספורטאים - ומדובר באלפי בני נוער ובוגרים פעילים לאורך למעלה מ-20 שנה.

על כן גאוותנו ובכך אנו רואים את הדיבידנד המרכזי, שכלל לא ניתן למדוד אותו במונחים כספיים, ואותו מחזירות אגודות הספורט לעיריית ראשון-לציון על ההשקעה בהם, ולתושבי העיר על התמיכה. במחקרים אקדמיים ו/או כאלה שהוזמנו על-ידי רשויות מקומיות ברחבי העולם הוכח קשר סטטיסטי ברור בין עיסוק, ואפילו קרבה והתעניינות, בספורט לבין ירידת הגירוי והפיתוי להיגררות לסמים בקרב בני נוער.

במדינות כארצות-הברית, גרמניה וארצות סקנדינביה חלו בעשרים וחמש השנה האחרונות תמורות שליליות וקשות באורים רבים בכל הקשור לזמן הפנאי של בני הנוער, ובמקומות רבים התקשו הרשויות לבער את נגע הסמים.

לטוב ולרע, מדינת ישראל חשופה מאוד להשפעת תרבות המערב והיא מצויה במאבק מתמיד, הרה גורל, לעתידה, בין היתר על-ידי שמירת איכות הנוער שלה.

אנו מעוניינים בנוער בעל ערכים, מוסר ואתגרים גבוהים מאלה שהגיעו אליו מדינות מסוימות, שבהן כשלו הרשויות בניסיון לבער את נגע הסמים שפשה לכדי תופעה המונית. הספורט, שמציב מודלים נכונים לחיקוי וחשיבה המושתת על הישגיות, מצוינות וטיפוח הגוף, הוא אחד האמצעים העיקריים להפיכת בני הנוער לאזרחים טובים, בריאים בנפשם ובגופם.

הקשר בין הספורט המקומי לעיריית ראשון-לציון:
במדינת ישראל מתקיים ספורט תחרותי שהוא לכאורה מקצועני.
מדובר בתעשיית-ענק שמגלגלים בה מיליונים רבים של דולרים, אבל עם זאת הבסיס שלה אינו כלכלי. לאורך השנים נתמכו אגודות הספורט על-ידי מרכזי הספורט (בעלי הזיקה הפוליטית), אולם עם ירידת קרנם של האחרונים, הקבוצות שהתבססו עליהם הגיעו לפשיטת רגל ו/או לפירוק.

עד לשנות ה-80 הייתה עיריית ראשון-לציון "שותפה מינורית" בפעילות הספורט העירונית, והיא החלה לתמוך בספורט מבחינה אידיאולוגית ומעשית עם כניסתו של מר מאיר ניצן לתפקיד ראש העירייה. כיום, שיתוף הפעולה בין העירייה לבין האגודות ובין "החברה העירונית לתרבות נופש וספורט" בראשון-לציון מהווים דוגמא הנלמדת על-ידי רשויות מקומיות אחרות.

הספורט והקהילה:
למיטב תפיסתנו, על הספורט התחרותי להיות נתפס כחלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית והתרבות בכלל. בעיר פעילים אלפי בני נוער באגודות השונות וכן אלפי אזרחים בוגרים המקיימים פעילות יומיומית במתקני הספורט של "החברה העירונית לתרבות, נופש וספורט".

על-כן, נראה לנו שחייב להתקיים יחס גומלין הדוק ורצוף בין אגודות הספורט והעוסקים בספורט לבין הקהילה המקומית - לא רק על-ידי היותם מקור לגווה והזדהות עם התושבים או כבית גידול למודלים חיוביים לחיקוי עבור בני הנוער, אלא גם בפעולות יזומות חינוכיות ומועילות.

האגודות, ובעיקר הספורטאים הבולטים, יכולים להירתם לטובת פעילות קהילתית שבה יהוו אנשי הספורט מופת ודוגמא אישית. המדובר במלחמה בסמים, בתאונות הדרכים, בתמיכה באירועים של בתי-חולים ובתי-הספר המקומיים, במחנות צבא, בקרב קשישים, באירועי צדקה, ועוד.

מערכת פעילות זו צריכה להיבנות בשיתוף קבוע שבין האגודות לבין הקהילה.

 

ספורט תחרותי - הישגי:
משתתפים ייחודים או קבוצות השגיות המתחרות במסגרת הליגה ברמה הלאומית.

הספורט התחרותי מושם הדגש בערכים ספורטיביים ובהישגיות ועל כן יש חשיבות לאיכות ותקניות המתקנים,
כוח הדרכה מתאים, ציוד וכדומה.

תפקודה של הרשות לספורט ברשות המקומית בחינוך הפורמלי:

א. קיום תחרויות ומפעלי ספורט של בתי ספר.

ב. הפעלת רשת חוגים במסגרת יום לימודים ארוך - 2,500 פעילים.

ג.  קביעת קריטריונים וענפים מובילים בבתי הספר.

ד. אירוח משחקי ליגות העל של בתי הספר.

ה. אחזקת מתקני הספורט ומכשור בתחומי בתי הספר.

ו.  הנפקת ציוד ספורט לבתי ספר.

ז. פיתוח ושיפור מתקני ספורט בבתי ספר וותיקים ותכנון משותף עם המינהלים השונים,
   הנדסה לבתי ספר חדשים.

ח. הפעלת שבעה מועדוני ספורט בית ספריים בחט"ב בשיתוף התאחדות ספורט בתי הספר
    בהם פעילים סה"כ 300 תלמידים.

ט. מפעלי שחייה לכתות ה'. מפעלי טניס לכתות ד' 3,000 תלמידים.

י. הגברת המודעות והפעילות לכושר גופני לקראת גיוס.

י"א. שיתוף פעולה עם משרד החינוך - הפיקוח על החנ"ג והספורט,
      רשות הספורט והתאחדות ספורט בתי הספר.

י"ב. התעמלות לגיל הרך בגני החובה סה"כ 3,000 פעילים.

י"ג. פנימיית יום בשחייה.

תפקודה של הרשות לספורט ברשות המקומית בחינוך הבלתי פורמלי:

א. קיום אירועי ספורט, פסטיבלים, צעדות, מרוצים וכדומה.

ב.  הפעלת רשת חוגים בעשרות ענפי ספורט מהגיל הרך ועד בוגר.

ג.  אחזקת ותפעול אולמות, מגרשים ואצטדיונים.

ד. אחזקת והפעלת בריכות השחייה העירונית.

ה. שתוף פעולה טיפוח אגודות הספורט וגופי ספורט נוספים בעיר.

ו.  העמדת מתקני הספורט לאגודות הספורט.

ז.  הכוונה, יעוץ והפנייה לפעילות ספורטיבית ברשות.

ח. מערכות העשרה בענפי ספורט שונים.

ט. קיום טורנירים, ומפעלי ספורט תקופתיים.

 י. פרוגרמות ותוכניות למתקני ספורט עירוניים. כולל הוצאת מכרזים לבנייה ושדרוג מתקני ספורט.

י"א. הקמת מרכזי אימון שמאושרים ע"י רשות הספורט א"ק, כדוריד, שחייה, התעמלות אומנותית.

גופים ומתקנים עיקריים של רשות הספורט שנותנים שירותי ספורט בראשל"צ:

א. עיריית ראשל"צ - תמיכות באגודות ספורט והקמת אצטדיונים ואולמות ספורט בנוסף לחברה העירונית.

ב. אגודות הספורט: מכבי, הפועל, בית"ר, אס"א, רמת אליהו, איל"ן.

ג. שני מרכזי טניס עירוני.

ד. אצטדיון א"ק אולימפי.

ה. אצטדיון כדור רגל + ארבעה מגרשי אימון.

ו.  חמישה מגרשי כדור-רגל שכונתיים מדושאים.

ז.  שתי בריכות שחייה עירונית.

ח. שני היכל ספורט (יד).

ט. שנים-עשר אולמות ספורט תקניים-סל ועשרים וארבעה אולמות ספורט בית ספריים.

י.  מרכז גלישה עירוני.

י"א. שלושה מסלולי הליכה מוסדרים.

י"ב. ספורט-כיף - מתקן לפעילות חופשית הכולל מגרשי סל, יד, עף, משטח גלגליות,
      מגרשים מדושאים, אמפי-פארק לאירועים וכנסים ועוד.

י"ג. עשרים ושלושה מרכזי קהילה.

י"ד. אצטדיון הוקי רולר סקט.

ט"ו. ניהול ואחזקת פארק נאות שקמה כ-160 דונמים.

הקליקו לפרטים נוספים בנושא המתקנים של רשות הספורט