החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

החברה העירונית ראשל"צ לתרבות, ספורט ונופש בע"מ
חיפוש חוגים
דלג על חיפוש חוגים
הרשמה בקליק ראשון
חיפוש חוגים
לוח אירועים
דלג על לוח אירועים
לוח אירועים

לכו על זה: על ספורט ההליכה הנורדית

הם גודשים את גן סאקר הירושלמי, את השביל המאתגר של הסטף, את הרחובות בערים ואיפה לא. הם נראים כמו כולנו, מתכנסים כקבוצה מאורגנת או מגיעים כיחידים, שולפים מהתיק שני מקלות ויוצאים לצעידה. לאט לאט, בלי שהבנו איך זה קרה, אנשי ההליכה הנורדית כובשים הרים וגאיות, לוקחים נשימה עמוקה ומרביצים הליכה.

זה אולי נראה משונה, אבל זה לא מצחיק בכלל. למעלה מעשרים מיליון צועדים נמרצים פזורים ברחבי העולם ומובילי הטרנד בארץ משוכנעים: זה הדבר הבא. תשכחו מחדרי כושר, ההזעה האמיתי והכי אפקטיבית מוכרחה לבוא עם ניצוח מקלות.


ראשיתה של אופנת ההליכה הנורדית נרשמה בשנת 1997 בפינלנד ובשנת 2000 התפשטה ברחבי אירופה. משוגעים לדבר טוענים שההליכה בעזרת המקלות יציבה יותר וגורמת להפעלה בו זמנית של 90 אחוז מקבוצות השרירים בפלג הגוף העליון, זאת כשהליכה רגילה מאמצת פחות מ-40 אחוזים משרירי הגוף וכרוכה בתנועת זרועות מוגבלת.

ויש כמובן שריפת קלוריות מואצת: 25 אחוזים יותר מאשר בהליכה רגילה, אחרת אי אפשר להבין את הישראלים שהולכים ונכבשים בקסם. מעבר למחזה המשעשע, ההליכה האינטנסיבית מקטינה את העומס על הלב ומגדילה את צריכת החמצן, מחזקת את העצמות, נלחמת בתופעות האוסטופרוזיס. חוץ מזה היא גם מקטינה את המתח בצוואר ובכתפיים, מצמצמת את הלחץ על הברכיים ועל חלק הגוף התחתון. יש אפילו מחקרים שמורים על כך שהמאמץ המושקע בהפעלת יד ורגל נגדיים, מחייב את המוח לעבוד בהצלבה, כך שהקואורדינציה והערנות מתחזקות גם הן.

 
 
ללמוד את הטכניקה

איציק לוי (57) מורה לחינוך גופני מראשון לציון, משוכנע שזו ההבטחה הבאה. כאחד ממקדמי התחום, הוא מתחייב להמשיך ולהוביל את נושא ההליכה הנורדית והאימון בחיק הטבע, ולהקים ארגון שיהיה בית להולכים הנורדים בארץ.

בתוכנית שלו יש כבר ימי עיון, כנסים אזוריים, סדנאות, השתלמויות וקורסי מדריכים. אחת הראיות היא קורסים נמרצים שהסתיימו בחודש יולי השנה והוציאו לדרך כמה עשרות מדריכים.

להשתלמות שנערכה בוינגייט למדריכים, הוטסה במיוחד מדריכה מפינלנד. וילם לאוקס, המשמש כרכז הקורסים "כושר גופני למשחקי כדור" ו"ריצות ארוכות" במכון וינגייט ואחראי על ייבוא המדריכה, טוען שכל אחד יכול, אבל שלא יעלה לכם לראש. "צריך ללמוד את הטכניקה. לא רק לקנות מקלות וללכת", אומר לאוקס. "יש כאלה שתופסים את זה בשני שיעורים, יש כאלה שרק בשישה שיעורים משתלטים על העניין".

בחזרה ללוי. "כשאני מסתכל שנה אחורה ורואה מה היתה רמת המודעות מול מה שקורה היום, אני יודע שחל מפנה רציני", הוא אומר. "אש"ל, ארגון הגג של גמלאי ישראל, יוזם פרויקטים ואימץ את ההליכה הנורדית כאחד מהתחומים החשובים. היום, כמעט כל אירוע מרכזי של ספורט ברשות מקומית כולל הליכה נורדית. או שהיא תהפוך

לספורט עממי מאוד נפוץ כמו במקומות אחרים בעולם, או שהיא תישאר נחלתם של משוגעים לדבר. אני מאמין שהאפשרות הראשונה היא זו שתקרה. החשיפה היום היא מנוף אדיר".

כאשר לוי מדבר על חשיפה, הוא מתכוון לעובדה שמינהל הספורט במדינת ישראל, צה"ל וקופות החולים כבר כורים אוזן ומתכננים פעולות. "אני בקשר הדוק איתם כדי לגרום לזה שהליכה נורדית תזכה למעמד כמו הליכה ורכיבת אופניים שתפסו תאוצה אדירה בגלל שהיה מי שלקח את המחויבות: צוותי היגוי בכנסת, שבילים מיוחדים לרוכבים", מסביר לוי. "התחומים שעושים את הבאזז בכל מיני דרכים האם אלה שזכו לתמיכה של חברות מסחריות. השילוב בין מינהל הספורט, כלומר המדינה, לספונסרים פרטיים, הוא מה שיעשה את הבאזז העצום".

קשה לאמוד את מספר ההולכים עם המקלות בארץ, אבל ההערכה מדברת על אלפים רבים. רובם המכריע כולל מבוגרים בני 60 ומעלה, אבל לא חסרות קבוצות של בני 30-50. חלק מהרשויות המקומיות הבינו את הפוטנציאל - משונה עד כמה שזה יכול להיראות למי שטרם התמכר - והתגייסו. ברשימה מופיעות ערים כמו בת ים, צפת, זכרון יעקב, תל אביב, הרצליה, כפר סבא, רעננה, קצרין, מודיעין ועוד. בדרך: רמלה, חולון, ראשון לציון ועוד.

קח מקל

סיפור ההליכה הנורדית מתחיל כאמור לפני כשני עשורים בפינלנד. מרקו קנטנבה, צעיר ונמרץ שעסק בסקי, לקח יוזמה ויחד עם ממשלת פינלנד החליט להפוך את ההליכה של המטיילים על ההרים בעזרת מקלות גם בקיץ, כשהשלג נמס ובתנאים עירוניים כמו צעידה על אספלט.

איציק לוי, מיותר לשאול אם יש מבוכה?

"כולם נבוכים, בלי יוצא מן הכלל. בדיוק בנקודה הזו העורר בעבר הקושי בארץ. התהודה היתה חלשה מדי ולתקופה מסוימת זה נעצר בסקפטיות הישראלית. זה היה הרבה יותר קל באירופה. הם עושים את זה בסקי והרבה יותר קל להם להתנסות גם על יבש".

ומה אתה אומר למי שחושב שמדובר בקבוצות של אנשים סהרוריים?

"שיחווה ויראה שזה רחוק מלהיות הזוי. אני אראה לו סרטונים של אנשים חיים שהולכים שנראים מעולה".

כמו בכל תחום, גם כאן רשת האינטרנט מהווה ברומטר למידת התאוצה שתפסה ההליכה הנורדית. סרטוני הדרכה שמדגימים ברצינות תהומית מהי הליכה נורדית ופורום ער, הם חלק קטן. גם חברות ציוד המחנאות הבינו את הפוטנציאל והחליטו להשקיע במקלות הליכה, והשוק - איך נאמר בעדינות - ער. יבואנים מתחרים על יבוא מפינלנד, מגרמניה, ארצות הברית, איטליה וספרד ויש כמובן היררכיה שמדברת על איכות המקלות וזהירות - חיקויים.

על חיקוי, אם תהיתם, תשלמו כ-100 שקלים לזוג, ואילו עבור מקלות איכותיים תתבקשו להיפרד מסכום שמגיע עד ל-1,200 שקל . עכשיו נותר לכם לבחור באיזו צורה אתם רוצים את פקק הגומי שמולבש על המקל: האם עגול, האם בצורת נעל או דמוי מגף. וזה לא הכול: יש מקלות עם בולמי זעזועים, יש עם שפיץ מתחלף בקצה, יש עם שפיץ מיוחד לתנאים הרריים ויש עם בולמי זעזועים לבעלי מנוע פנימי בלתי מרוסן. "יש חיקויים מסין באיכות מאוד נמוכה מבחינה ארגונומית, מבחינה ביומכאנית ומבחינת איכות החומר", מזהיר לוי. "אנשים שמבינים מעט מתפתים לקנות את זה ובסופו של דבר מבינים שצריך מקלות איכותיים יותר".

מהי העיר הכי קשה להליכה נורדית?

"אני מאמין שבכל מקום יש את הפינות שאפשר ליהנות מהן. אפילו רחובות תל אביב. בירושלים יש עליות וירידות, שמהוות יתרון וחיסרון. גם כשהתאמצתי לחפש עיר לא מתאימה, לא הצלחתי. ההליכה הזו מתאימה לים, לחורשה, להר, למדשאות ולמדרגות".

דחיפה באלכסון

בקיץ שעבר טייל אלחנן נאה, מהצועדים החדשים, עם רעייתו במשך שבוע בטירול הדרומית שבצפון איטליה. שם ראה את האנשים האלה, בכפר גדול שמגדלים בו תפוחים ותיירים. "כל התיירים, בלי יוצא מן הכלל, הסתובבו עם המקלות האלה - מקופלים, פתוחים, יושבים איתם בבתי קפה", משחזר נאה. "בעיירה עצמה יש מסלולי הליכה מיוחדים ומסלול מיוחד ללימוד הליכה הזו. בכל יום בשעת צהריים מדריך חביב ומאיר פנים סיפק מקלות למתעניינים - בהשאלה. מצא חן בעיני".

לא נראה לך מוזר?

"זה נראה לי בעיקר מצחיק. לא נשענים על המקלות כמו בעלי מוגבלויות. הצורה היא כזאת שאדם שהולך איתם נראה מאוד נמרץ, בפרט כשההליכה היא בעלייה תלולה, המקלות מונחים באלכסון כך שהמקל נוגע באדמה ליד העקב שלך מאחור. זו דחיפה באלכסון, בעדינות או באופן נמרץ".

לעומתו , אצל יעקב פריסרוביץ (29), עולה משבדיה המדריך במבשרת ציון קבוצות של הולכים נורדים, ההליכה עם המקלות הפכה לעסק משפחתי. בעוד שאביו אלכס מייבא מקלות, הבן מדריך את משתתפי הקבוצות ברחבי הארץ.

כמי שהתוודע להליכה הנורדית גם כילד, הוא באמת לא הבין איך קרה שלישראלים נדרש זמן לעמוד על סוד הקסם. "זה שאנחנו הולכים לחדר כושר בארץ בגיל 8 לא אומר שאנחנו חייבים לעשות את זה. אני מנסה להבהיר לאנשים מה החשיבות של ההליכה. אני הולך כל בוקר עם המקלות ושואלים אתי: אתה נכה?". בינינו , זה די מצחיק.

"וגם עצוב. אנשים לא מבינים שאפשר לעשות דברים גם אחרת. זה לא ספורט. זו ממש דרך חיים שנועדה לחזק ולייצב את פלג הגוף העליון. זו פעילות גופנית מאוד בסיסית".

קרדיט: כרמית ספיר-ויץ "מעריב" nrg.co.il
קרדיט צילום: אמיר מאירי

הצטרפו אלינו ברשתות החברתיות
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד