החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

החברה העירונית ראשל"צ לתרבות, ספורט ונופש בע"מ

הארות על פיסול

התערוכות המוצגות בחללי התצוגה של הגלריה העירונית לאמנות, מבקשות להאיר על המדיום הפיסולי. למיצב הפיסולי יש נוכחות חזקה והוא מייצר תגובה מידית אצל הצופה . אפשר לצופה להסתובב בין האובייקטים ולשאול האם קיים מכנה משותף ביניהן, באיזה אופן מה שמוצג כאן מתקשר עם מגמות עולמיות, אם בכלל. התערוכות מבקשות להאיר יצירה פיסולית ולהדגים את המורכבות והעכשוויות של המדיום תוך שהוא "מנהל מערכות יחסים" מרתקות עם מדיומים אחרים, עם חלל ועם חוץ.

יואב בן דב מציג את 'פגע סוס' . שם הפסל מכוון אל פגסוס מהמיתולוגיה אבל גם לגלגולו של הפסל . 'מקור הפסל', אם נרצה לקרוא לו כך, הוא מכונית ישנה, אבל התהליך שעבר ועובר תוך כדי 'גיחות' אל עולם האמנות- כמיצב, כמיצג נוסע, כפסל סביבה , ובהופעתו המחודשת בגלריה כפסל – מציגים את התהליך המשתנה של הפסל עד להיות  'פגע-סוס' - פסל בכניסה לגלריה. זהו 'שומר סף' שאינו שומר, אלא מגחיך את פעולות שמירת הסף. חלקיה הנוספים של המכונית משמשים וישמשו לפסלים נוספים. 'פגע-סוס' הוא עדות לסיפורים וגלגולם, מקום, זמן ואנשים.  
     
ארהל'ה בן אריה עבודת פיסול חוצות גדולה שלו מוצבת במזרח העיר ראשל"צ (שבשבת) , מציג יצירות החרס לצד סירות מתכת. עבודות החרס קשורות בקשר הדוק אל המרחב הישראלי בו הוא פועל, ומזכירות מאין צומח פיסול. הן מנכיחות אדמה ומקום. הסירות לעומתן, נדמות כצעצועים גדולים, רוח הרוצה לצאת למרחקים ויודעת גם לנשוב במחוזות המשחק. 


עמית קבסה  מציג עבודות פיסול לצד עבודת ציור גדולה ומתוך כך מעלה את היחסים שבין ציור לפיסול. הפסל – דמות עשויה מגוון טכניקות וחומרים, עומדת על משטח נייד, ומיקומה בחדר עומד ביחס לציור מופשט וגדול. את הרעיון להביא את הציור כ"רקע" לפיסול, חיבור לא-נוח שבו האחד 'מפסיד' לאחר, מוצא קבסה כמאתגר ומלא הומור. גם עבודות הפיסול האחרות מציגות יחסים בין דו-ממד לתלת-ממד. בכל מתגלם דיאלוג, דיבור פנימי, שיחה שיש לקיים.          
             
רות אור תכננה ויצרה מיצב פיסולי במיוחד לחלל התצוגה בו היא מציגה.  עבודותיה קשורות אל חומר. במהלך העבודה משתלבים זיכרונות המתחברים וטווים את היצירה. ניכרת עבודת יד עמלנית, מכאנית, החוזרת על עצמה- כעבודת יד מסורתית המחקה ייצור המוני. הטעויות נשארות כעדות, וחושפות תהליך עבודה. הצופה מסתובב בין האובייקטים. המערך שלהם בחדר מזכיר מרחב וסביבה המושתת על זיכרון. המיצב של רות אור מתחיל מזיכרונות משפחתיים, מקיבוץ וחברת הילדים, חוויה הנשענת על תנועה בין שייכות לאי שייכות (שפה, חברת ילדים, מקום) מהם נע המיצב למחוזות הפשטה ותעתוע.

תמר ניסים אינה פסלת אלא אמנית העוסקת בפרפורמנס. המיצג הוא מדיום אמנותי המתייחס אל הגוף ככלי מרכזי ועם זאת בפעולה החד-פעמית הנעשית בגלריה היא מייצרת דיאלוג סמוי עם פיסול, שכן היא הופכת לערב אחד לאובייקט בחלל. אובייקט נושם, חי, שאינו נע כמעט, ותנועתו הסמויה מכריחה את הצופה לעצור ולנסות להתחקות אחר דופק פעולתו. האמנית משתמשת בחפץ 'רדי- מייד'- מיטה.  הנחתו בחדר כחפץ פיסולי שמתעורר לחיים עם התכרבלותה העוברית בתוכו, מייצרת שיחה פנימית אצל הצופה. לאחר אירוע הפתיחה נשארת המיטה כזיכרון למיצג שהיה, זיכרון הפועל גם אצל הצופה שכן מדובר במיטת ילדות. 

אוצרת התערוכות: אפי גן
התערוכות פתוחות לקהל ללא תשלום . רח' אחד העם 8, ראשל"צ. 
    


הצטרפו אלינו ברשתות החברתיות
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד